המזוודה

קראו לו קמיל. הוא היה גבר קשה יום, היה קם בבוקר לעבודה. וחוזר בערב לאישתו האהובה. אישתו של קמיל הייתה הדבר הכי טוב שקרה לו אי פעם. היא לא הייתה יפה, אבל היא הייתה עם לב טוב. בשבילה הוא היה חוזר הביתה כל יום, והיום העבודה הכי קשה היה מתפוגג בעינייה וחיוכה המלבלב. לאישתו של קמיל קראו יסמין. לא היה להם יותר מדי כסף, הם היו נאבקים כל חודש עם המינוס בבנק. אך האהבה שלהם הייתה כל כך חזקה שהם לא היו מתלוננים, היה להם טוב ביחד.

יום אחד קמיל חזר מהעבודה, דרך דרום תל אביב. הרחובות המפוקפקים כבר לא נראו כל כך מפוקפקים אחרי שקמיל ראה אותם עשרות ומאות פעמים בחזרה מהעבודה. השעה הייתה מאוחרת והרחובות היו ריקים. פתאום קמיל שמע רעש מאחת הסמטאות, אלה היו צעקות עזרה. קמיל מיהר לסימטה כדי לעזור כמובן. אך ברגע שנכנס לסימטה קיבל קרש גדול בראש וכל עולמו התפוגג בערפל קהה.

קמיל שכב על מזרון קרוע במשהו שנראה כמו מוסך נטוש. לידו שכבה בחורה ערומה ורזה מאוד. קמיל הרים את הראש ומיד החזיר אותו בהתפרצות של כאב. אחרי כמה דקות קמיל הצליח להרים את עצמו וראה בצד השני של החדר גבר מדמם עם מזוודה לידו. הגבר היה לבוש בבגדים יקרים מאוד ובהה כקמיל מבלי למצמץ. קמיל הסתכל על האישה השוכבת לידו. הידיים שלה היו מלאים בסימנים כחולים. פנויה היו רזות ומלאות סבל. היא נראתה ישנה.

"הלו גבר!" קמיל הסתובב לגבר המדמם. "בוא.. שניה" קמיל הרים את עצמו והתקרב לגבר המדמם. "יותר קרוב... קח את המזוודה. אני לא אצא מזה. אבל לפחות למישהו יצא משהו מזה.. קח" הגבר הושיט לקמיל את המזוודה. קמיל בא לפתוח אותה אך פתאום שמע דלת נשברת, וצעקות פוקדות "לא לזוז!! על הריצפה ולא לזוז!" קמיל ראה שוטרים מתפרצים לחדר ואת האישה הרזה מתעוררת ומנסה להגן על הפנים עם ידיה.

"היית אצל זונה נכון? תודה בזה, אם תודה בזה יהיו לך הקלות. שמע לי. אם לא תודה בזה יגידו שאתה רצחת אותו" אמר העורך דין. קמיל הסכים איתו, כל מה שהוא חשב עליו זה אישתו בבית שבטח מודאגת לו. "א.. אוקי אני מסכים בסדר" הסכים קמיל במהרה. "יופי, יופי אתה יכול ללכת הביתה השוטרים יקחו אותך. אגב הינה קח זה המזוודה שלך, יש לך מזל בדרך כלל היית מאבד את הכול אבל למזלך יש לי קשרים" קרץ העורך דין לקמיל וחייך.

"אני לא מאמינה! אתה בגדת בי! איך יכולת!" צעקה יסמין. קמיל ניסה להרגיע אותה אך השוטרים הסתכלו עליו בחשדנות ברגע שהוא אמר לאישתו שהוא לא היה אצל זונה. "אני עוזבת" אמרה יסמין ברגע שהשוטרים הלכו. "נמאס לי, המינוס בבנק. החיים האלה. סמכתי עליך אתה יודע!" קמיל היה משותק ולא ידע מה להגיד. הוא ניסה להגיד שזה לא נכון, שהוא אמר את זה רק כדי שישחררו אותו. "אתה שקרן! אתה שקרן זה מי שאתה! יש לי מישהו אחר" היא קמה בבכי והלכה. אחרי כמה דקות היא יצאה מהחדר השני עם שני תיקי גב ויצאה מהבית.

קמיל היה שבור. יום אחרי זה הגיע ההסכם המשפטי לגירושים. קמיל נשאר עם פחות מכלום. ובנוסף לזה היה צריך לצאת מהדירה תוך 24 שעות. הוא הרים את עצמו והסתכל על המזוודה של הגבר המדמם. "אם יש שם סמים אני הולך לנסות אותם" חשב לעצמו ופתח את המזוודה. אך המזוודה הייתה מלאה בכסף.

מאז לקמיל יש חברת הייטק משלו. הוא הפך להיות למשקיע. יש לו אישה יפה ואוטו יוקרתי. אך לפעמים כשהוא לבד, נוסע דרך דרום תל אביב. הוא חושב על יסמין, ומתגעגע אליה. אבל לקמיל טוב עכשיו והוא שלם עם הבחירות שלו.